אנחנו לא באמת יכולים לדעת בוודאות מוחלטת מה מחכה לנו מעבר לפינה.

האם המהלך שאנחנו עושים יצליח או לא? האם יצליח במלואו או רק בחלקו? האם התוצאות יענו על הציפיות שלנו או יאכזבו? האם ההחלטה שקיבלנו תתגלה בדיעבד כהחלטה הכי טובה שעשינו בחיים? הכי מטופשת ושגויה? משהו באמצע?

זה נכון לגבי כל תחום בחיים וככל שהמהלך שניקח על עצמנו יהיה משמעותי יותר, קיצוני יותר או משנה חיים יותר הסיכון בצידו יהיה, מן הסתם, גבוה יותר.

אני מודה שלניתוח קיצור הקיבה שלי הלכתי בהחלטה של רגע, די מקרית אפילו. בסך הכל ליוויתי חברה ביום הניתוח שלה וכאשר הרופא המנתח נכנס לבדוק מה שלום המטופלות שלו אמרתי לו שאשמח לדבר אתו כאשר יתפנה. שלוש שעות מאוחר יותר היה לי תור לניתוח. רק למחרת התחלתי לבחון את המשמעויות, לטפל בניירת, בפנייה לוועדה ובשאר העניינים הביורוקרטיים. בהחלט ייתכן שהיה לי מזל, כי לא נשאר לי יותר מדי זמן לקבל רגליים קרות.

אז הגעתי לניתוח כאשר אני כבר יודעת את כל הפרטים הטכניים ואיך זה יעבוד מבחינה פיזיולוגית. וזהו. שום דבר אחר. נאדה.

רבותיי, זה לא מספיק. זה לא מספיק אבל זה מה יש. פשוט, בגלל שההשפעה של הניתוח כל כך אינדיווידואלית ומתנהגת באופן כל כך שונה מאדם לאדם אי אפשר להסיק מסקנות ברורות מחוויה של מישהו ולהשליך על מישהו אחר.

מאז הניתוח שלי עברו כבר כמעט 14 שנה ואני השתניתי כל כך. לא, אני לא מדברת על השינוי החיצוני. כל ההפתעות שציפו לי בדרך אילצו אותי ללמוד מחדש מי אני ומכיוון שהמשכתי להשתנות עם השנים נאלצתי ללמוד שוב ושוב, כל פעם מחדש, מי אני.

דווקא בגלל שלקחתי את הלמידה הזו למקומות הכי טובים שאפשר והחלטתי ליהנות ממנה, ליישם את ההבנות החדשות ולגדל את עצמי מחדש, דווקא בגלל שהסכמתי להשתנות, דווקא בגלל כל אלה  זה עבד כל כך טוב.

אנשים שהכירו אותי אז, בגלגול הקודם שלי, אומרים לי את זה בכל הזדמנות. היית אדם אחר. זה לא המשקל, זה הרבה מעבר למשקל. פשוט, היית אדם אחר. והם צודקים.

אז אם אתם הולכים לניתוח קיצור קיבה תשאלו את עצמכם אם אתם מסכימים להשתנות. קודם כל, כי אם לא תשתנו הניתוח שלכם כנראה יפסיק לעבוד אחרי כמה שנים, אבל יותר חשוב מזה, כי השינוי הפנימי, העמוק, יהפוך אתכם לאנשים אחרים. אתם מוכנים לזה? החדשות הטובות הן ששינוי מהסוג הזה כנראה יעשה אתכם האנשים שבאמת רציתם להיות ולא הצלחתם לפני כן.

וחוץ מזה, מתוך החוויה האישית שלי, אני יכולה לספר לכם שיש עונג עצום באתגר של הליכה למקום חדש, בלי לדעת מראש מהו בדיוק, מה הוא יביא אתו, מה יתגלה לנו שם ואיך נתמודד עם כל הלא ידוע הזה.