מפלס המים הפרטי

תגידו, גם אתם מאלה שכמו כל ישראלי טוב, דואגים נורא למפלס הכינרת אבל לא ממש מתעסקים במפלס "הכינרת הפרטית" של הגוף שלכם?

יושבת מולי השבוע אישה נהדרת, חכמה ומוכשרת, מצליחה ואהובה, אם השנה ובעלת עסק רצינית ואומרת לי שאחת הבעיות העיקריות שלה, שגם הכי תוקעת את הירידה שלה במשקל, זו העובדה שהיא שוכחת לשתות. פשוט שוכחת. 

ניסיתי הכל, היא אומרת לי. בקבוק מים על השולחן, תזכורות, שעון מעורר, מה לא ניסיתי? שום דבר לא מחזיק מעמד. שמה בקבוק מלא על השולחן בבוקר והוא מחכה לי מלא על השולחן למחרת בבוקר…

אז גיליתי לה את הפטנט האישי שלי, זה שעובד לי כבר שנים. כן, אפילו לי שאשכרה נולדתי אלצהיימר. לא זוכרת כלום. מחר אני לא אזכור שכתבתי את זה היום…

אמרתי לה תקשיבי, בכל פעם שאת קמה לעשות פיפי (מותר לומר מילים כאלה כאן?) בדיוק כמו שאת שוטפת ידיים ככה גם תשתי כוס מים. כאילו שאת מחויבת לעצמך להחזיר לגוף את מה שהוא איבד עכשיו.

היא צוחקת ואומרת לי יאללה, מה זה יעזור? אני עושה פיפי פעם ביום, אולי פעמיים.

אני צוחקת עוד יותר ואומרת לה נראה אותך אחרי כמה ימים כאלה, תעדכני אותי כמה פעמים ביום את צריכה…

כי כשאני רוצה לרדת קצת במשקל זה הדבר הראשון שאני עושה. חוק פיפי/מים אני קוראת לו.

כי אם כבר ממילא קמתי באמצע משהו (וזה תמיד באמצע משהו) כי הייתי מוכרחה, אז אני אנצל את הקימה הזו גם לכוס מים. ומעגל הקסמים מתחיל לעבוד. כמה שיותר פיפי ככה יותר מים וכמה שיותר מים ככה יותר פיפי. בינגו.

ארבעה ימים עברו מאז הפגישה שלנו. היום היא התקשרה להודיע שהיא תצטרך לעבור לדירה עם שירותים נוספים… סתאאאם. אבל זה עובד גם אצלה.

כן, כן, תנסו את זה בבית.

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן